הרשמו לניוזלטר שלנו
אודות רוזה לוקסמבורג

רוזה לוקסמבורג הייתה מן הנציגים הבולטים של ההגות והפעילות הסוציאל-דמוקרטית באירופה ונחשבה, יחד עם קרל ליבקנכט, נושאת דגל האינטרנציונאליזם והאנטי מיליטריזם בקרב המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הגרמנית (SPD) בתחילת המאה ה-20

קרא עוד X Close
חזרה לעמוד שותפים

המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית בחולון

המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית מהווה פלטפורמה דינאמית להגות, מחקר, הפקה, הצגה וניתוח של אמנות בת-זמננו, כמו גם מקום מפגש למגע-ומשא בין אמנים עכשוויים, אוצרים, מבקרי אמנות והציבור הרחב. המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית נוסד ב-2001 בשכונת נווה ארזים בחולון. ביולי 2012 עבר למתחם חדש בשכונת ג’סי כהן, בה החל לפעול פרויקטאלית בתחילת 2010. השכונה, שנוסדה בתחילת שנות ה-50, נחשבת עד היום לשכונת מצוקה שתושביה הם מהגרים לשעבר. עבור המרכז היתה זאת הזדמנות ברוכה לשלב את התושבים ושותפים קהילתיים אחרים בפעילויותיו.

המרכז הוא מוסד ללא מטרות רווח אשר נתמך על ידי עיריית חולון. בתור מרחב לאמנות ציבורית, הוא מעמיד בסימן שאלה מתמיד את מקומם של מוסדות אמנות בחברה שבה הם פועלים. הדבר מעלה סוגיות פוליטיות וחברתיות שלדעתנו אסור לאמנות להתעלם מהן. הגדרת המרכז כמוסד אמנות וכמרחב אמנות הממומן בכספי ציבור נבדקת ומועמדת במבחן באמצעות ביטוי דעות שאינן עולות תמיד בקנה אחד עם מדיניות השלטון. במטרה לעורר שיח פעיל בחברה הישראלית, מקדיש המרכז חלק נכבד מפעילותו לפרויקטים הנוגעים בשאלות של זהות, עדתיות, לאומיות ובין-תרבותיות.
פעילות זו מונחית על ידי שאלת השאלות, כיצד יכול מוסד אמנות לשקף ולהגיב לתנאים משתנים בתרבות ובפוליטיקה ולחולל גישה ביקורתית כלפי הסמכות השלטת, הדכאנית לא אחת. המרכז יוזם שותפויות ושיתופי פעולה עם אמנים, תיאורטיקנים, סופרים, אוצרים ומוסדות אחרים במזרח התיכון ובאזור הבלקן במטרה לבחון כיצד קהילות יוצרות מפריפריות שונות בעולם יכולות להתחבר, ללמוד זו מזו ולפרוץ גבולות בין-לאומיים או בין-אזוריים.

בשנת 2013 יזם המרכז בשיתוף פעולה עם Wagenhallen Kunstverien, מרכז אמנות בשטוטגרט את הפרויקט "שכנים גלוקליים" ("גלוקל" היא מילת-הצרף משני התארים "גלובלי" ולוקלי") שמטרתו לבנות את היסודות לשיתוף פעולה ארוך טווח בין אמנים, אדריכלים, עובדים סוציאליים ופעילים קהילתיים מהשכונות ג’סי כהן שבחולון ונורדבנהוף בשטוטגרט, בהן פועלים שני המרכזים. הפרויקט התמקד בתהליכי למידה משותפים, בביקורי גומלין מקצועיים בשתי השכונות, בבנייה של מאגרי מידע אינטרנטיים וגשמיים בשתי השכונות ועוד. בבסיס העבודה התקיימה השאיפה ליצור קואליציות בין דיסציפלינות שונות, ובהן עבודה סוציאלית, חינוך, טיפול בנוער בסיכון, עבודה קהילתית ואמנות – וזאת, מתוך האמונה ששותפות כזו היא בסיס הכרחי לשינוי המציאות. העבודה המשותפת הסתמכה על ההכרה בכך שמציאות החיים בשכונת ג’סי כהן אינה תוצאה של כוח עליון ואינה בלתי נמנעת, אלא התהוותה על רקע של מדיניות מוניציפלית, לאומית וגלובאלית. תובנה זו תקפה גם לגבי שכונות רבות אחרות בישראל ומחוצה לה. מתוך כך עלה כי יש צורך בהקמה של רשתות בין-שכונתיות שיאפשרו לנו ללמוד ולשתף פעולה כדי להתמודד עם מציאות זו.

 

 

הכנס המסכם של הפרויקט, "השכונה כזירה גלובלית",  התקיים בחולון ב-2015 בתמיכת הנציגות בישראל של קרן רוזה לוקסמבורג. הכנס עסק בשכונה כזירה לכוחות ותהליכים גלובליים ובחן מגוון רעיונות ופרקטיקות מהארץ ומהעולם להתמודדות עם כוחות ותהליכים אלה – בדגש על שיתוף פעולה רב-תחומי בין אמנות, חינוך, עבודה סוציאלית ודיסציפלינות קשורות. במהלך הכנס הציגו משתתפי הפרויקט את עבודותיהם, סיפרו על פרויקטים משותפים שנוצרו וערכו סדנאות בשיתוף תושבים ומוסדות מקומיים. במהלך הכנס פעלה עמדה להפקת מקראה בפורמט "הדפסה לפי דרישה"(print on demand) . המקראה, ובה ארבע חוברות נושאיות, הופקה במהלך הכנס וכללה מאמרים מוכנים לצד חומרים תיעודיים שהיו תוצרי ההתכנסות.

 

למקראת הכנס:

 

glocal_catalog

 

סרטון קצר של האמנים סילביה וינקלר ושטפן קפרל מן הכנס:

 

 

 

www.digitalartlab.org.il
www.digitalartlab.org.il

CDA-500px

הרשמו לניוזלטר שלנו